​דוח אשר הוגש לקונגרס של ארצות הברית בשנת 1972, והיה הבסיס להגדרה הכמותית של מחוננות. בדוח צוין כי מחוננים ומוכשרים, כמו כל אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, עלולים לסבול מנזק פסיכולוגי ומפגיעה תמידית ביכולותיהם לתפקד היטב אם לא יקבלו מענה מתאים. על פי הדוח, מחוננות מוגדרת בין השאר על פי IQ בשל היותו מדד כמותי אובייקטיבי ליכולות קוגניטיביות מסוימות. אינדיבידואלים מחוננים הם אלו המציגים רמות יוצאות דופן של יכולת מעולה לחשיבה וללמידה – יכולת הנמצאת שתי סטיות תקן לפחות מעל לממוצע הציונים במבחן IQ, כלומר IQ 130 ומעלה או 5% ממשיגי הציונים הגבוהים ביותר במבחן פסיכומטרי לאיתור מחוננים.

תופעת המחוננות כוללת היבטים קוגניטיביים, אישיותיים וחברתיים ייחודיים. אומנם אין לראות בקבוצת המחוננים קבוצה הומוגנית, אך לחלק גדול מן הילדות והילדים המחוננים מתאימים חלק גדול מן המאפיינים המפורטים להלן.

מאפיינים קוגניטיביים של ילדים.ות מחוננים.ות:

1. שימוש יעיל בזיכרון המאפשר לקשר בין ידע קיים לידע קודם.
2. שימוש יעיל במטה-קוגניציה, המאפשר בקרה עצמית על החשיבה בעת ביצוע משימות.
3. מהירות חשיבה גבוהה, הבאה לידי ביטוי בפתרון בעיות מהיר יותר.
4. ייצוג יעיל של בעיות, המאפשר לסווג בעיות ולנתח אותן מחדש באופן ברור, תוך הפרדת מידע שאינו רלוונטי והגדרה ברורה של הנתונים החסרים לפתרון הבעיה.
5. יכולת פתרון בעיות ושימוש במידע קיים בעת תהליך הפתרון.
6. גמישות בייצוג בעיות ובשימוש באסטרטגיות שונות לפתרונן.
7. העדפה של בעיות מורכבות, מאחר שיש בהן משום אתגר גדול יותר לפתרון.

מאפיינים אישיותיים וחברתיים של ילדים.ות מחוננים.ות:

1. השקעת מאמץ רב בהשגת המטרות שהילד המחונן מציב לעצמו.
2. סקרנות רבה ורצון לחקור לעומק תופעות ונושאים המעניינים אותו.
3. פער בין ההתפתחות השכלית המהירה, המקדימה את גילו הכרונולוגי, לבין ההתפתחות הרגשית, המתאימה לגילו הכרונולוגי.
4. גילוי תובנה חברתית ותחומי עניין חברתיים המתאימים לתלמידים בשכבות גיל גבוהות יותר.
5. אוטונומיה רבה בהתנהגות לקראת גיל ההתבגרות.

מאפיינים רגשיים של ילדים.ות מחוננים.ות:

במובנים רבים צורכיהם הרגשיים-חברתיים של ילדים מחוננים דומים לאלו של ילדים אחרים. הם עוברים אותם שלבים התפתחותיים וחשופים לתנאים סביבתיים המשפיעים על התפתחותם ועל שלומם בדיוק כמו כל ילד אחר. עם זאת, לילדים מחוננים יש צרכים ומאפיינים ייחודיים, הנובעים בן השאר מהפערים שבין התפתחותם האינטלקטואלית, העולה על זו של בני גילם, להתפתחותם הרגשית והמוטורית, שאינה מהירה מזו של בני גילם. המאפיינים הייחודיים של הילדים המחוננים עשויים ליצור קשיים הדורשים התייחסות מיוחדת. להלן דוגמאות:

• היכולת האינטלקטואלית הגבוהה של הילדים המחוננים מאפשרת להם להבין ולראות בעיני רוחם דברים שהם רוצים להשיג או לדעת, אולם בשל העובדה שקיים פער בין יכולתם הרגשית ליכולת ההבנה שלהם, הם מתקשים להתמודד עם האתגרים, המכשולים והתסכולים הכרוכים בביצוע.
• לרבים מהילדים המחוננים יש נטייה לפרפקציוניזם ולביקורת עצמית. במקרים אלו הפערים בין מה שהילד רוצה להשיג לבין מה שהוא יכול להשיג עלולים להיות גדולים – וכך גם התסכול הנובע מפער זה.
• ילדים מחוננים נוטים לחפש עקביות בסביבתם וליצור וליישם "חוקים". במסגרת זו הם עשויים לנסות לכפות חוקי משחק מורכבים על ילדים אחרים, וכתוצאה מכך עלולים להתפתח עימותים בינם ובין בני גילם.

למעשה, אין בקשיים אלה משום בעיה ממשית כל עוד קיימת בסביבתו של הילד המחונן מודעות לפער, לסיבותיו ולתוצאות הנגרמות ממנו.